כאשר חובלתי ברחם אמי
תשעה חודשים הפוך על ראשי,
היה זה הגטו שלי,
כאשר ניסיתי ליישר את האף
גילו אצלי מאחור גם זנב,
והיה זה הגטו שלי.
עברו שנים והיום כבר ברור:
אין לי זנב והאף בסדר גמור,
אך נשאר לי הגטו שלי.
וכאשר יום אחד יגיע יומי,
לשכב פרקדן ודומם על גבי –
אז אשוב אל הגטו שלי.
גטו מר, גטו מתוק,
גטו שנוא, גטו אהוב,
גטו ממנו יצאתי כדי לשוב
אחרי שיצאתי לאוויר העולם
אמרו לי שאפי שונה משל כולם,
והיה זה הגטו שלי.
עם אף כמו שלי וזנב מאחור
מפני אור השמש חיפשתי מסתור,
והיה זה הגטו שלי.
כי אחרי זמן כה רב, אם להיות גלוי לב,
את הגטו התחלתי כבר קצת לחבב,
הן היה זה הגטו שלי.